מ"ת 25327-01-13

תקציר

בית המשפט החליט כי יש די ראיות לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. הראיות שהוצגו כוללות ראיות DNA המציבות את המשיב בזירת שוד, וכן רישומי טלפון ונתוני מיקום המעידים על הימצאותו באזור בעת ביצוע העבירה. הודעותיו של המשיב במשטרה לא היו עקביות ולא סיפקו אליבי משכנע. השופט קבע כי עברו הפלילי של המשיב, אופי העבירה והזמן שחלף מאז ביצועה מצביעים כולם על סכנה שלא ניתן לשלולה בשום אמצעי חלופי מלבד מעצר. החלטה זו התקבלה לאחר בחינת הפוטנציאל הראייתי של חומר החקירה, כאשר שאלות של מהימנות ומשקל הראיות הושארו להליך העיקרי. זהותו של המשיב כאחד ממבצעי השוד, מעשה אלימות אכזרי עם מחשבה ותכנון מדויקים, יחד עם הרשעותיו הקודמות, תרמו להחלטה על מעצרו. השופט הכיר בחומרת שלילת חירותו של אדם ועודד את ההגנה להציג חלופות קונקרטיות במהלך המשפט העיקרי. זכות זו לערער על ההחלטה נשמרת, והמשיב יכול לערער על פסק הדין.