ת"א 72294-09-16

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים ממנה, מנוסח בלשון משפטית (Caselaw language): ### **ניתוח משפטי: עדכון סכום תביעה בגין נזק מתמשך בשלביו המתקדמים של ההליך** #### **1. מסגרת נורמטיבית ודיון עקרוני** במוקד ההחלטה עומדת המתח שבין עקרון סופיות הדיון ויעילות דיונית לבין הזכות המהותית של בעל דין לקבל סעד מלא בגין נזקיו שהתגבשו במהלך ניהול ההליך. בית המשפט נדרש ליישם את **תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ח-2018**, המעניקה לערכאה השיפוטית סמכות רחבה להורות על תיקון כתב טענות "בכל עת", לשם קיומו של הליך ראוי והוגן. ההחלטה דנה בפרשנות התקנות החדשות אל מול הגישה הליברלית שנהגה בעבר. השופטת ליפשיץ מצביעה על המחלוקת בפסיקת בית המשפט העליון: מחד, הגישה המחמירה הדורשת בחינה קפדנית יותר של בקשות תיקון (כפי שבוטא ב-**רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו**), ומאידך, הגישה הממשיכה את הקו הליברלי המסורתי (כפי שבוטא ב-**רע"א 6192/22 פלונית נ' שירותי בריאות כללית**). #### **2. עקרונות משפטיים מרכזיים בהחלטה** * **הבחנה בין עילת תביעה לבין כימות הנזק:** בית המשפט קובע כי כאשר התיקון המבוקש אינו מוסיף עילות תביעה חדשות אלא אך מעדכן את כימות הנזק (Arithmetical update) בגין עילות קיימות (אובדן דמי שכירות ועוגמת נפש), הנטייה תהיה להתיר את התיקון. זאת, מאחר ששינוי כזה אינו מצריך היערכות ראייתית מחודשת או שינוי באופי ההגנה. * **מניעת כפל הליכים וחיסכון בזמן שיפוטי:** אחד השיקולים המכריעים בהחלטה הוא מניעת הצורך בהגשת תביעה חדשה ("תביעה נגררת"). בית המשפט מדגיש כי דחיית הבקשה תאלץ את התובעים להגיש הליך נפרד בגין הנזקים שהתגבשו מיום הגשת התביעה ועד לתיקון הנזילה בפועל. התרת התיקון, גם בשלב מתקדם, משרתת את האינטרס הציבורי של ריכוז טענות וסיום המחלוקת תחת קורת גג אחת. * **התגבשות הנזק כעילה לתיקון מאוחר:** בית המשפט מכיר בכך שבנזקי רטיבות מתמשכים, מקום בו מקור הנזק לא תוקן במשך שנים, הנזק הוא "דינמי". העובדה שהנזילה תוקנה רק באוגוסט 2023 מהווה הצדקה עניינית להגשת בקשת העדכון רק בשלב זה, שכן רק אז התגבש הנזק הסופי. #### **3. חידושים ויישום ייחודי** * **תיקון סכום התביעה לאחר הגשת ראיות:** החידוש המעשי בהחלטה הוא התרת הגדלה משמעותית של סכום התביעה (מכ-125,000 ₪ לכ-300,000 ₪ בקירוב ברכיבים שאושרו) בשלב של "ערב" סיכומים, לאחר שהוגשו ראיות ומומחה בית המשפט נתן דעתו. בית המשפט נסמך על הלכת **רע"א 7192/14 צוקר נ' צוקר**, המאפשרת הגדלה ניכרת של סכום התביעה אף לאחר שלב קדם המשפט, ובלבד שהדבר נדרש להכרעה מלאה במחלוקת. * **צמצום התיקון לרכיבים מהותיים בלבד:** בית המשפט מבצע "סינון" בבקשת התיקון. הוא דוחה את הניסיון לכלול בכתב התביעה המתוקן הוצאות משפט, שכר טרחת מומחים והוצאות נסיעה כרכיבי נזק עצמאיים, וקובע כי מקומם של אלה להתברר במסגרת פסיקת ההוצאות בסוף ההליך (Costs order) ולא כחלק מעילת התביעה המהותית. * **יעילות דיונית ללא פגיעה בזכויות דיוניות:** בית המשפט מציין כי מאחר שהצדדים ויתרו על חקירות נגדיות והסתמכו על חוות דעת המומחה שביקר בדירה לאורך השנים, עדכון הסכום אינו פוגע ביכולת הנתבעים להתגונן, שכן התשתית העובדתית (עצם קיום הנזילה והשפעתה על אפשרות המגורים) כבר מצויה בתיק. ### **סיכום (תמצית פסק הדין בלשון משפטית)** **השאלה המשפטית:** האם יש להתיר תיקון כתב תביעה על דרך של הגדלת הסכום הנתבע בשלב דיוני מתקדם, בגין נזק מתמשך שהתגבש סופית רק בסמוך להגשת הבקשה? **נפסק:** בית המשפט נעתר לבקשה באופן חלקי, תוך יישום הגישה המעדיפה את חקר האמת ויעילות המערכת על פני פורמליזם דיוני. נקבע כי מקום בו מדובר בעדכון אריתמטי של נזק הנובע מעילות קיימות, ואין בתיקון כדי להצריך פתיחה מחדש של מסכת הראיות, גובר האינטרס של ריכוז התביעות ומניעת הליכי סרק עתידיים. בית המשפט התיר את עדכון רכיבי אובדן דמי השכירות ועוגמת הנפש עד למועד תיקון הליקוי בפועל, תוך דחיית התיקון לגבי רכיבי הוצאות המשפט השמורים לשלב פסיקת ההוצאות.