ת"א 15665-01-19

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת, יעל, בתביעתה נגד הנתבעות דיאנה ופיורלה קשתי. המחלוקת נסובה סביב דירה בבעלות משותפת של יעל ומשה קשתי המנוח, אביה של דיאנה. יעל טענה כי הסכם מ-2007 שהעביר את מחצית הדירה שלה לדיאנה היה מכירה פיקטיבית שנועדה לסייע לה להתחמק מתשלום מס. הנתבעים טענו כי ההסכם לגיטימי. השופטת קבעה כי יעל לא עמדה בנטל ההוכחה לטענתה להטעיה, אך כן הוכיחה כי הסכם המכר משנת 2007 והסכם הלוואה מקביל אכן היו הסכמים למראית עין. השופט ביסס החלטה זו על מספר גורמים. ראשית, מעדויות הצדדים, ובעיקר של דיאנה, עולה תמונה של מערכת יחסים קרובה בין יעל למשה, דבר המצביע על כך שיעל נתנה אמון בלתי מסויג במשה, שהיה בכוחו להשפיע הן על יעל והן על דיאנה. שנית, נסיבות ההסכמים, לרבות היעדר כל אזכור של הלוואה או תמורה, והעדויות הסותרות של הנתבעים, תמכו בטענתה של יעל. בנוסף, השופט ציין כי אחיו של משה, אבי, שהעיד מטעמה של יעל, היה בעל גרסה אמינה, בניגוד לאינטרס של הנאשמים. מנגד, עדויות הנאשמים היו מצומצמות וחסרות תוכן, ופיורלה, אלמנתו של משה, בחרה שלא להעיד, דבר שהשופט פירש לטובתה של יעל. השופט ציין גם אי סדרים במועדי הסכמי 2007 והטיל ספק באמיתות החתימות. משכך, קבע בית המשפט כי הסכם המכר משנת 2007 והסכם ההלוואה בטלים כהסכמי מראית עין, ויש להשיב את זכויותיה של יעל בדירה. התביעה להשבת ההלוואה נגד פיורלה נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו בשל הודאתה של יעל בכוונתה להעלים מס. התרשמותו של השופט הייתה שאם משה לא היה נפטר, המחלוקת לא הייתה מתעוררת.