ה"פ 34054-03-18

תקציר

המבקשים והמשיב התקשרו בהסכם לפרויקט התחדשות עירונית. המבקשים, בעלי דירות בבניין, טענו כי המשיב הפר את ההסכם במספר דרכים, ובהן אי השגת החתימות הנדרשות, אי הגשת בקשה להיתר בניה ואי המצאת ערבות אישית כאמור בהסכם. הם גם טענו להטעיה וביקשו לבטל את ההסכם ולהסיר הערות אזהרה שהוצבו על דירותיהם. המשיב טען כי המבקשים מנעו את ביצוע ההסכם וכי לא הייתה הטעיה. בית המשפט מצא כי המשיבה לא הפרה את ההסכם בדבר החתימות והיתר הבנייה שכן התנהלות המבקשים לא אפשרה להם להסתמך על תנאים אלה. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המבקשים כי המשיב הפר את ההסכם בכך שלא תכנן ממ"דים בבניין ולא העמיד ערבות אישית. טענת ההטעיה של המבקשים נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי לא הביאו ראיות מספיקות. למרות הפרותיו של המשיב החליט בית המשפט שלא לאכוף את ההסכם בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות הפרות שלא תוקנו, קשיים צפויים בביצוע ההסכם, חוסר אמון מוחלט בין הצדדים והזמן הרב שחלף. עוד ציין בית המשפט כי שני הצדדים תרמו להתמוטטות מערכת היחסים ביניהם ומוטב להם להיפרד. לפיכך, קיבל בית המשפט את טענת המבקשים והורה על מחיקת הערות האזהרה אך דחה את התביעה האישית כנגד המשיב. בנוסף, פסק בית המשפט הוצאות מופחתות למבקשים, בהתחשב באופי הסכסוך ובהתנהלות הצדדים.