עמ"ת 64611-10-13

תקציר

השופט אליהו ביטן קיבל את העתירה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המשיב, שהואשם במרמה, נמצא כי ביצע עבירות רבות לאורך שנים רבות, תוך הפגנת חוסר כבוד לחוק ולמגבלות שהוטלו עליו. המרמה שביצע המשיב הייתה מתוחכמת ושיטתית, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות ושיתוף פעולה עם אחרים לניצול מערכת הדיווח וההחזרים במע"מ. היקף המרמה היה משמעותי, וכלל דיווחים כוזבים בהיקף של למעלה מ-180 מיליון ₪, והמשיב ומקורביו הרוויחו באופן אישי בכ-25 מיליון ₪. השופט הדגיש כי מעשיו של המשיב היוו סכנה לציבור וקיים סיכון שיחזור על העבירות, שכן המשיך לבצע מעשי מרמה בעודו בערבות. אופי העבירות, קלות ביצוען ומעורבותם בסכומי כסף ניכרים תמכו בהחלטה לעצור אותו. זאת ועוד, תכונות אישיותו של המשיב, יכולתו לארגן ולתמרן אחרים והקושי לאתר עבירות מסוג זה הביאו לכך שקיים סיכון ממשי לביצוע עבירות נוספות גם אם ישוחרר. עוד ציינה השופטת כי מורכבות התיק ואורכו הצפוי של המשפט לא היוו גורמים מכריעים בתיק זה, במיוחד לאור העובדה שמעשיו של המשיב לא היו אירוע חד פעמי אלא עבירות שיטתיות וחוזרות ונשנות. בנוסף, העובדה שלמשיב אין עבר פלילי לא נחשבה לגורם מקל בשל האופי השיטתי של עבירותיו. לבסוף, דחה השופט את הטענה כי ניתן לבצע עבירות הונאה גם מהכלא, והדגיש כי חופש הפעולה וההזדמנויות העומדות בפני מי שנמצא במעצר בית גדולים משמעותית מאלה של עצור. גם מצבו הבריאותי של המשיב לא היווה גורם מכריע בהחלטה.