ע"א 80/73

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת המערערת לתיקון פנקס החברים של חברת מלונות וושינגטון מחמת התיישנות. המחלוקת נובעת מטעות בחלוקת המניות שנעשתה בשנת 1959, אשר הביאה להפחתת חלקה של המערערת מ-62.5% ל-61.11% מהון החברה. המערערת טענה כי הטעות התגלתה רק בשנת 1972, במהלך ניסיון מכירה של מניותיהם, וכי אין להחיל את תקופת ההתיישנות במקרה זה. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי תקופת ההתיישנות חלה על הליכים אזרחיים, לרבות בקשות לתיקון פנקסי חברות. עוד קבע בית המשפט כי הטעות הייתה גלויה לעין וניתן היה לגלותה בקלות באמצעות חשבון פשוט, ומשכך, היא אינה זכאית לחריג לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות. זאת ועוד, המשיבים, שהם יורשיו של בעל המניות המנוח, היו רשאים להעלות את הגנת ההתיישנות, שכן המחלוקת האמיתית הייתה בין המערערת לבינם. מאחר שהתביעה לא הוגשה בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק, נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיבים הוצאות בסך 750 ליש"ט.