פש"ר 1039/06

תקציר

יליד 1966 הגיש בקשה לפשיטת רגל לאחר שצבר חובות בסך 1,256,594 ש"ח ל-41 נושים. בית המשפט הורה על כינוס הנכסים שלו, אך החברה הארצית לאכיפה וגבייה (הקינר) התנגדה לבקשתו לפשיטת רגל, בטענה שהוא נעדר תום לב בניהול כספיו. השופטת הסכימה עם הקינר, וקבעה כי החייב לא פעל בתום לב בעת צבירת חובותיו או במהלך הליכי פשיטת רגל שלאחר מכן. טענותיו של החייב להסתבכות כלכלית עקב סיוע לאביו וניהול עסק נחשבו חסרות; הוא גם הוציא סכומים מופרזים על חפצים אישיים בעודו שקוע בחובות. כמו כן, החייב הפגין אדישות כלפי נושיו בכך שחתם על ערבות עבור אחותו ונתן עשרות שיקים לא חתומים לגיסו. גם התנהלותו בהליכי פשיטת רגל - לרבות אי עמידה בתשלומים חודשיים לקופת הכינוס - הצביעה על חוסר תום לב. בסופו של דבר פסק השופט נגד בקשת החייב, וציין כי התנהלותו השיטתית לאורך שנים רבות מעידה על חוסר אכפתיות כלפי נושיו. השופט ביטל את צו כינוס הנכסים והסיר את המגבלות על החייב, ואפשר לנושים לפתוח נגדו בהליכי הוצאה לפועל. פסק הדין הדגיש כי מעשיו של החייב לא שיקפו את מעשיו של אדם אומלל הראוי להתחלה חדשה, אלא הציגו דפוס מתמשך של חוסר אחריות ופזרנות.