דנ"פ 1329/16

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לדיון נוסף בפסק דין קודם בהתבסס על מספר שיקולים. ראשית, באשר לפרשנותו של פסק דין מצורא בעניין ראיות טביעת רגל, מבהיר בית המשפט כי פסק הדין הקודם לא קבע הלכה חדשה הסותרת את מצורא, והדיון בסוגיה זו לא ישפיע על עניינו של המבקש. שנית, בית המשפט בוחן את טענת המבקש בדבר הגדרת "ספק סביר", אך מוצא כי פסק הדין הקודם רק החיל את הכללים הקיימים על המקרה הספציפי, ולכן דיון נוסף אינו מוצדק. שלישית, בית המשפט דוחה את טענת המבקש בדבר החתך בסנטרו של המנוח, שכן היא נוגעת לקביעות ראייתיות ומהימנות, שאינן במוקד דיון נוסף. רביעית, בית המשפט מציין כי חילוקי דעות בין שופטים הם בלתי נמנעים ואינם מהווים עילה לדיון נוסף, במיוחד כאשר הם נוגעים לעניינים עובדתיים ולא משפטיים. לבסוף, בית המשפט מדגיש כי אינטרס ציבורי או תקשורתי בתיק אינו מהווה הצדקה מספקת לדיון נוסף, תוך שימת דגש על ההבחנה בין אינטרס ציבורי לבין דרישות משפטיות. מטעמים אלה נדחית הבקשה לדיון נוסף.