ת"א 16552-03-16

תקציר

התובע, שעבר הליך רפואי שנקרא החדרת פיקליין בשני בתי החולים שיבא ואיכילוב, הגיש תביעה נגד שני בתי החולים בטענה לרשלנות ופגיעה באוטונומיה. השופט פסק לטובת התובע באופן חלקי. נגד שיבא פסק השופט כי הם פגעו באוטונומיה של התובעת במהלך הניתוח הראשון ופסק לה פיצויים בסך 150 אלף שקל. נגד איכילוב פסק השופט כי הם התרשלו במהלך החדרת הפיקליין וגרמו לתובעת נזק, והורה להם לשלם לה פיצויים בסך 552,598 שקל, לצד 23.4% שכר טרחת עורך דין, החזר שכר טרחה והחזר הוצאות עדים מומחים. השופט מצא כי כאבה של התובעת במהלך הליך איכילוב החל כעשר דקות לאחר סיום הניתוח, וכי אם התובעת הייתה נשארת תחת השגחה, כמקובל, כאבה היה מטופל. עוד קבעה השופטת כי טענות התובע בדבר תלונות נוספות במהלך המבצע לא הוכחו, וכי היעדר תיעוד הפעולה אינו מהווה רשלנות שכן לא היה זה הנוהג המקובל לתעד את ההליך. כמו כן, קבעה השופטת כי נטל ההוכחה עבר לנתבע לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין מאחר והפעולה לא תועדה, היה תיעוד מצומצם והנתבע לא יכול היה להסביר כיצד נגרם הנזק. הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי נקטו בכל האמצעים הסבירים למניעת הנזק, ועל כן הם היו אחראים לפצות את התובע. בגין הפיצויים פסק השופט לתובע 14.5% נכות, וחישב את הפסד ההשתכרות בעבר ובעתיד על בסיס השכר הממוצע במשק, בסך 338,614 שקל. עוד פסקה השופטת לתובע 42,327 ש"ח בגין הפסדי פנסיה עתידיים, 60,000 ש"ח לצרכי סיוע עתידיים, 861 ש"ח בגין הוצאות רפואיות בעבר ו-100,000 ש"ח בגין כאב וסבל, בסך כולל של 552,598 ש"ח. השופטת לא פסקה כל סכום עבור עזרה לזולת וסיעוד, שכן לא הוכח כי התובעת נשאה בהוצאות כאלה. לבסוף, קבעה השופטת כי אין לנכות מהפיצויים את תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבלה התובעת, שכן הנתבעים לא הוכיחו כי הגידול בתשלומים נגרם כתוצאה מהאירוע המדובר.