בג"צ 10172/09

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה בשל עיכובים בהגשה, חוסר גילוי ואי מיצוי הליכים. העתירה, המבקשת לבטל החלטות של בתי דין רבניים נמוכים יותר בנוגע לחלוקת רכוש לאחר גירושין, עומדת בסתירה למעשיו של העותר עצמו. בקשתה של העותרת למינוי רואה חשבון לחלוקת הנכס, כפי שהורה בית הדין הרבני הגדול, מעידה על הסכמתה והסכמתה לפסק דין זה. זאת, בניגוד לטענתה כי פסק הדין מטעה ואינו משקף את רצונה. יתר על כן, העותר לא גילה עובדות מכריעות, לרבות פסיקה מאוחרת יותר של בית הדין הרבני האזורי בעניין מכירת דירתם של בני הזוג, שגם היא לא מוצתה בהליך הערעור. מחדלים אלה והשיהוי הניכר בהגשת העתירה – למעלה משלוש שנים לאחר פסק הדין הראשוני – מצדיקים את דחיית העתירה על הסף. פסק הדין מדגיש את חוסר תום הלב והיושרה הפרוצדורלית של העותרת, והאופי הסותר של מעשיה וטענותיה מערער עוד יותר את מעמדה. משכך, קובע בית המשפט כי יש לדחות את העתירה, ובזאת היא נדחית.