בש"פ 5335/16

תקציר

המדינה ערערה על החלטת הערכאה הנמוכה יותר להעביר למשיב חומרי חקירה מתיק אחר. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי יש לחשוף חומרים אלה כדי לסייע להגנתו של המשיב. עם זאת, לאחר עיון חוזר קבע בית המשפט העליון כי הרשעתו של המשיב מבוססת בעיקרה על הצהרות עדים וראיות מאששות, ועדותו של אדרי, שעמדה במוקד החומרים המבוקשים, מילאה תפקיד פחות. בית המשפט מצא כי הקשר בין תיקי החקירה המבוקשים לבין עניינו של המשיב הוא שולי וספקולטיבי, וכי הרלוונטיות של החומרים להגנה מעורפלת. יתר על כן, השלב המתקדם של המשפט, יחד עם פוטנציאל לשיבוש החקירה ופגיעה בזכויות עדים, משקלים כנגד חשיפת החומרים. בית המשפט הדגיש כי אין לפרש את הזכות לחומרי חקירה באופן מרחיב במקרה זה, במיוחד בהתחשב בקשר הרחוק בין שני המקרים ובתפקיד המינימלי שמילאה עדותו של אדרי בהרשעה. ההחלטה למסור את החומרים, כולל גרסה בפרפרזה, מתהפכת, שכן היא עלולה לעודד נאשמים להגיש תלונות נגד עדים מפלילים כדי להטיל ספק באמינותם. ככלל, הערעור מתקבל, ועמדת המדינה מתקבלת.