ת"א 5284-06-22

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד ההסתדרות הרפואית הדסה על ידי תובעת שקיבלה טיפול בבית החולים הדסה לאחר לידתה. הדסה הכחישה את הטענות ובמקום זאת ניסתה להעביר את האשמה ל-Assistance Publique – Hopitaux de Paris (בית החולים הצרפתי), בטענה שהם התרשלו בטיפול בתובעת לאחר הניתוח שעברה. הדסה ביקשה להוציא הודעת צד ג' לבית החולים הצרפתי, שניתנה על ידי בית המשפט. עם זאת, בית החולים הצרפתי ערער על סמכותו של בית המשפט וטען כי ישראל אינה הפורום המתאים לתביעה. פסק הדין מסכם את הטענות שהוצגו על ידי שני הצדדים ומגיע למסקנה כי בית המשפט הישראלי אינו הפורום המתאים לדון בתביעה נגד בית החולים הצרפתי. גורמים מרכזיים שנלקחו בחשבון כוללים את מיקומם של אירועים ועדים רלוונטיים, הציפיות הסבירות של הצדדים ושיקולים ציבוריים. יש לציין כי הניתוח והטיפול התרחשו בצרפת, ורוב הראיות והעדים נגישים שם. בפסק הדין מודגש כי קביעת אחריותם של מרכזים רפואיים זרים במקום מגוריו של התובע עשויה להרתיע אותם מלטפל באזרחים זרים, דבר המהווה שיקול ציבורי משמעותי. לפיכך, בקשת בית החולים הצרפתי מתקבלת, והודעת הצד השלישי מבוטלת. בנוסף, הדסה נדרשת לכסות את הוצאות בית החולים הצרפתי.