בר"ע 76932-05-23

תקציר

פסק הדין בתיק זה, שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בראשות המשנה לנשיא אילן איטח, נוגע לבקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב בעניין מינוי מומחה רפואי להערכת הסבירות שהמבקש נדבק בקורונה במהלך עבודתו. המבקש, שותף במשרד עורכי דין, נמצא חיובי לקורונה בדצמבר 2020 וטען כי מדובר בזיהום הקשור לעבודה. בתחילה דחה המוסד (המשיב) טענה זו, תוך שהוא מסתמך על היעדר הוכחות מספיקות לכך שההדבקה התרחשה במהלך העבודה ומטיל ספק בסבירות הרפואית שהחשיפה הובילה לזיהום. חרף התנגדותו של המבקש ופעולותיו המשפטיות שבאו בעקבותיו, לרבות הוראת בית המשפט המחוזי תחילה על כתב הגנה ולאחר מכן הסכמתו הסופית של המוסד ליסודות עובדתיים מסוימים, נותרה המחלוקת העיקרית בשאלה האם קיים קשר רפואי סיבתי בין אירוע ההדבקה לבין מצבו של המבקש. בית הדין האזורי, בהתייחסו למקרה קודם (פרץ), מצא לנכון למנות מומחה רפואי בשל שאלות רפואיות לא פתורות סביב עיתוי הזיהום וסיבתו. על החלטה זו ערער המבקש בעילה של חוסר הגינות פרוצדורלית, בטענה כי היא מהווה הרחבה בלתי מוצדקת של התביעות. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה הגיע למסקנה כי הליך בית הדין האזורי משקף הליכים סטנדרטיים בתביעות נפגעי עבודה וכי מינוי מומחה רפואי הוא ראוי. כמו כן, בית המשפט דחה טענות לאי תקינות פרוצדורלית הקשורות לשינוי עמדתו של הנתבע ולטענות ההשתק של המבקש. בהדגישו את הצורך בתשומות רפואיות של מומחים לפתרון סכסוכים מסוג זה, נדחתה בקשת רשות הערעור ולא ניתן צו להוצאות. ההחלטה ניתנה ביום 4.6.2023, בהיעדר הצדדים המעורבים.