ת"א 33615-09-15

תקציר

התובע, פארוק סלמאן חלבי, הגיש תביעה לפסק דין הצהרתי, בו הצהיר כי הוא הבעלים של חלקת אדמה בדליית אל-כרמל וביקש להירשם ככזה. הנתבעת, מדינת ישראל, רשומה כיום כבעלת החלקה. המדינה הגישה בעבר תביעה נגד התובע להסיר את ידו מהחלקה, מה שהביא את התובע להגיש כתב הגנה בו טען לבעלות על הקרקע. בית משפט השלום טען כי טענת התובע סותרת את הרישום והמליץ לו לערער לבית המשפט המחוזי. כך, התביעה הנוכחית הוגשה לבית המשפט המחוזי, ואילו התביעה הקודמת בבית משפט השלום נדחתה. התובע טען לבעלות בעילות שונות, לרבות רכישה על ידי סבו לפני קום המדינה, עיזבון מסבו וחזקה במשך למעלה מ-70 שנה. עם זאת, טענה המדינה כי מדובר בתביעה מיושנת, שכן היא הוגשה למעלה מ-68 שנים לאחר רישום זכויות המדינה בחלקה. בית המשפט הסכים עם המדינה, קיבל את טענת ההתיישנות ודחה את תביעת התובע. השופט קבע כי התביעה, שהוגשה כתביעה נפרדת, אינה מהווה תביעה שכנגד שתפטור אותה מתקופת ההתיישנות. כמו כן, דחתה השופטת את טענות התובע לדחיית תחילתה של תקופת ההתיישנות לפי סעיפים 4, 7 ו-8 לחוק ההתיישנות, בשל היעדר פירוט עובדתי וראיות התומכות בטענותיו. כתוצאה מכך, נדחתה תביעתו של התובע, והוא חויב בתשלום שכר טרחת עורך דין מטעם המדינה.