סע"ש 46394-06-19

תקציר

התובע, פועל בניין, תבע את מעסיקו על שכר והטבות שונות שלא שולמו. המעסיק הנתבע טען כי התובע עזב את עבודתו מרצונו ולא פוטר. בית הדין מצא כי התובע לא הוכיח כי פוטר, ולכן נדחו תביעותיו לפיצויי פיטורים ולפיצויי תקופת הודעה מוקדמת. עוד טען התובע כי שולם לו שכר נמוך משכר התעריף הנקוב בצו הרחבת ענף הבנייה. עם זאת, עדותו שלו תמכה בגרסתו של הנתבע לפיה שולם לו שכר יומי של 290 ₪, שהיה גבוה משכר התעריף, ולכן תביעתו להפרשי שכר והפרשי קצבה נלווים נדחתה. התובעת תבעה גם תשלום עבור ימי הבראה שלא נוצלו, החזר הוצאות נסיעה, החלפת ביגוד והנעלה, פדיון ימי חופשה, דמי חגים והפרשות לקרן השתלמות. בית המשפט פסק לטובת התובעת בחלק מהתביעות הללו, והורה לנתבעת לשלם: - 6,568 ₪ לפדיון הבראה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.2017. - 6,886 ₪ החזר הוצאות נסיעה, בתוספת הצמדה וריבית. - 500 ₪ עבור הלבשה והנעלה, בתוספת הצמדה וריבית. - 8,257 ₪ למימוש חופשה, בתוספת הצמדה וריבית. - 4,915 ₪ עבור דמי חגים, בתוספת הצמדה וריבית. - 2,740 ₪ לתגמול קרן השתלמות, בתוספת הצמדה וריבית. - 5,000 ₪ הוצאות התובע, כולל שכר טרחת עורך דין. הנאשם חויב לבצע תשלומים אלה בתוך 30 יום, או לעמוד בפני אישומים נוספים. בסך הכל, הטענה התקבלה באופן חלקי.