ת"פ 24090-06-12

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשים המוטלים על נאשם שהורשע בשורה של עבירות על דיני עבודה בשישה מקרים שונים. אלה כוללים אי תשלום שכר מינימום, אי העברת ניכויי שכר ליעדם, אי מסירת פרטי שכר ופיטורי עובדת בחופשת לידה. השופט קובע תחילה את טווח הענישה המתאים לכל אירוע, המושפע מחומרת העבירות וממצבו הכלכלי של הנאשם. עבור האירוע הראשון של אי תשלום שכר מינימום, הטווח נקבע על 30% עד 50% מהקנס המקסימלי. באירוע השני של אי העברת ניכויי שכר, נקבע אותו טווח ענישה. על האירוע השלישי, הכולל אי מסירת פרטי שכר ואי תשלום דמי פדיון חופשה שנתית, נקבע טווח קנסות של 20% עד 40% מהקנס המקסימלי. לאירוע הרביעי, פיטורי עובדת בחופשת לידה, מוקצה טווח של 30% עד 50% מהקנס המקסימלי. לאחר מכן שוקל השופט נסיבות מחמירות ומקלות ובהן חוסר שיתוף הפעולה של הנאשם, הרשעות קודמות ובעיות בריאותיות, בטרם יטיל עליו קנס כולל של מיליון שקל או 10 חודשי מאסר. הקנס ישולם בתשלומים, וכן נדרש הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בתוך שלוש שנים. השופט מורה לנאשם לפנות למזכירות בית המשפט להסדרת התשלום והחתימה על ההתחייבות. לנאשם ניתנת הזכות לערער על פסק הדין.