ת"א 3485/09

תקציר

המקרה העומד בפני בית המשפט הוא בקשה להעברת כונס הנכסים, עו"ד פרסנטי, ומומחה המחשוב, מר זילברשטיין, מתפקידיהם, בשל חשש ממשי למשוא פנים, בעקבות מינוי כונס הנכסים לבקשת התובעים, בסכסוך בין התובעים לנתבעים. בעתירת התובעים נטען כי הנתבעים פרצו לתיבת דואר אלקטרוני השייכת לתובעים, וגנבו למעלה מ-40,000 הודעות, רבות מהן הכילו סודות מסחריים והתכתבויות פרטיות רגישות. מינוי כונס הנכסים נעשה לצורך חיפוש במחשבים ובשרתים של הנאשמים ותפיסת החומר הרלוונטי. הנתבעים טוענים כי כונס הנכסים קיבל את שכרו מבאי כוח התובעים, ללא ידיעתם, וכי הדבר יוצר ניגוד עניינים, ולכן יש להעביר את הכונס והמומחה מתפקידיהם. עוד טוענים הנתבעים כי כונס הנכסים לא פעל כלפיהם ללא משוא פנים, ואף העתיק מסמכים שהוכנו על ידי באי כוח התובעים. התובעים והכונס מתנגדים לבקשה. בית המשפט בחן את הבסיס המשפטי לבקשה, את הנורמות ואת הפרקטיקה בפועל בכל הנוגע לתשלום שכרו של הכונס, ומצא כי הכונס פעל על פי הפרקטיקה המקובלת, וכי טענת הנתבעים משוללת כל יסוד. עוד קבע בית המשפט כי אין מקום להעביר את המומחה מתפקידו. לפיכך, נדחתה הבקשה לסילוק הכונס והמומחה מתפקידם. עוד קבע בית המשפט כי התובעים והכונס זכאים לשכר טרחת עורך דין סביר מהנתבעים, וקבע את הסכום על 25,000 ₪ ו-15,000 ₪, בהתאמה (לא כולל מע"מ). הנתבעים חויבו לשלם סכומים אלה ביחד ולחוד, על פי מפתח חלוקה שנקבע מראש. לבסוף, קבע בית המשפט לוח זמנים להמשך הטיפול בתיק ולהשלמת החיפוש במחשבים ובשרתים של הנאשמים.