עת"מ 57741-01-12

תקציר

המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה בשל היעדר גילוי פרטים מהותיים בעתירה, איחור בהגשה והיעדר משיבים רלוונטיים. עוד נטען, כי הנוסח שאושר בשנת 2008 מחייב, וטעות טכנית בנוסח התכנית – שלא הצביעה על כך שחלקה 31 נכללה בה באופן חלקי בלבד – אינה מצדיקה את ביטולה. העותרים, לעומת זאת, טענו כי התכנית פגומה וגרמה להם נזק. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת. בית המשפט דחה את העתירה בשל שיהוי ניכר בהגשתה, וקבע כי העותרים יכלו לבחון את פרטי התכנית עם כניסתה לתוקף בשנת 2008. השיהוי הניכר בהגשת העתירה – למעלה מארבע שנים – אינו סביר ופוגע בהליכי התכנון והבנייה. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי העותרים לא הציגו את מלוא ההיקף העובדתי, תוך התעלמות מהתשריט שהבהיר כי חלקה 31 נכללה בתכנית באופן חלקי בלבד. הדבר מהווה אי גילוי עובדות מהותיות. עוד הדגיש בית המשפט כי התכנית שאושרה בשנת 2008, שפורסמה ברשומות, היא הנוסח המחייב וכי הטעות בנוסח היא טכנית שאינה מצדיקה את ביטול התכנית. טענות העותרים לנזק לא נתמכת, וגברו על פוטנציאל הפגיעה מביטול התכנית לבעלי זכויות אחרים באזור. בנוסף, מצא בית המשפט כי העותרים לא כללו את כל הצדדים הנוגעים בדבר כמשיבים, דבר המנוגד להליכים מנהליים. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי העתירה נעדרת שחר ודינה להידחות, והורה לעותרים לשלם את הוצאותיו של כל משיב ושכר טרחת עורך דין.