ת"א 496/08

תקציר

התובע, צעיר בן 18 שעמד להתגייס לצה"ל, נפצע קשה בידו הימנית בתאונת עבודה במפעל למחזור פלסטיק. הנתבעים, המעסיק וחברת הביטוח שלהם, הודו בחבות אך חלקו על הפיצוי הראוי. הסוגיות המרכזיות שעמדו בפני בית המשפט היו היקף נזקי הגוף של התובע, וההפסדים הכספיים שנבעו מהתאונה. בית המשפט מינה מומחים להערכת נכויותיו האורתופדיות והנפשיות של התובע. המומחה האורתופדי קבע נכות של 70%-75%, ואילו המומחה הנפשי העריך אותה ב-10%. בית המשפט קיבל את חוות הדעת של המומחים שמונו על ידי בית המשפט וקבע את הנכות הרפואית הכוללת של התובע בשיעור של 73%. למרות שקביעותיו של התובע מהמוסד לביטוח לאומי בדבר נכותו הרפואית לא חייבו את בית המשפט, המל"ל העריך אותה ב-96%-100%. הנכות התפקודית נקבעה על 75%, שכן בית המשפט הכיר בהשפעת נכותו הנפשית של התובע על תפקודו, ובהשפעת פגיעתו ביד הדומיננטית. שכר הבסיס לחישוב הפסדי השכר נקבע לפי השכר הממוצע במשק, שבית המשפט קבע כי הוא עומד על 8,931 ש"ח לחודש, שכן התובע לא הביא ראיות מספיקות לסטות מסכום זה. הפסדי שכר העבר חושבו ממועד מלאו לתובע 21, ואובדן כושר השתכרות עתידי חושב עד גיל 67, שניהם על בסיס שיעור הנכות התפקודית. בית המשפט פסק גם בעניין הפסדי פנסיה, סיוע לצד ג', הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה וכאב וסבל, ופסק לתובע סכומים משתנים בגין כל אחד מהם. בוצעו ניכויים בגין אשמתו התורם של התובע, וקצבאות שקיבל מהמל"ל. ככלל, תביעתו של התובע קוזזה מהניכויים, כך שלא הייתה לו זכאות לפיצוי נוסף. עם זאת, בשל פציעתו הקשה של התובע, בית המשפט הורה לו לשלם לנתבעים סכום מופחת של 25,000 ₪ עבור שכר טרחתם והוצאותיהם.