סע"ש 25158-04-14

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעה ותביעה שכנגד בין חברת ביטוח לבין עובדם לשעבר, שעבד בחברה למעלה מעשור. לטענת החברה, במהלך תקופת ההודעה המוקדמת העביר העובד באופן שיטתי למחשבו האישי מידע עסקי סודי, לרבות פרטי לקוחות כגון פרטי כרטיס אשראי, מצב בריאותי ופרטי פוליסה. העובד הואשם בגניבת מידע זה ללא ידיעתם או הסכמתם של לקוחותיו או החברה. החברה דורשת את השבת פיצויי הפיטורים של העובד, אותם שילמה לו עם עזיבתו את החברה, לצד פיצוי נוסף בגין גניבה והפרת אמונים, בסך 500,000 ₪, ופיצוי נוסף לפי חוק הנזיקין המסחריים בסך 100,000 ₪. בתוך כך, בתביעה הנגדית של העובד נטען כי החברה הפרה את הסכם העבודה בכך שלא ביטחה אותו כראוי ודורשת פיצוי בגין הנזק הנטען בסך 784,500 שקל. השופטת דוחה את התביעה הנגדית של החברה במלואה, ולא מוצאת ראיות התומכות בנזק הנטען שנגרם ממעשיו של העובד, וכי החברה לא ניסתה לנקוט בצעדים משפטיים כלשהם למניעת השימוש בחומר המועבר. עוד מציינת השופטת כי לא ניתן לשלול את פיצויי הפיטורים על סמך מעשיו של העובד, כפי שהתגלו לאחר שהחברה החליטה לפטרו. עם זאת, השופט פוסק לטובת החברה בתביעתה לפיצויים לפי חוק עוולות מסחריות, ומורה לעובד לשלם את הסכום המקסימלי של 100,000 ₪ בגין הפרת חובת הסודיות. בנוסף, חויב העובד בתשלום הוצאות משפט והוצאות חברה בסך 10,000 ₪.