י"ס 1139-05-22

תקציר

פסק דין זה דן בסוגיה המורכבת של רילוקיישן הורי והשפעתה על משמורת הילדים. בית המשפט צריך להחליט אם לאשר החלטה חד צדדית של אם להעתיק את מקום מגוריה עם בנה בן השנתיים וחצי מעיר צפונית ליישוב במרכז, במרחק של כ-90 ק"מ משם. האב מבקש להחזיר את הילד לעיר הקודמת לאלתר, בטענה שהמהלך אינו חוקי ואינו מוצדק. פסק הדין דן בהרחבה בתקדים המשפטי בתיקי רילוקיישן, תוך שימת דגש על טובת הילד כשיקול המרכזי. פעולות חד צדדיות של הורה נתפסות באופן שלילי, אך על בית המשפט להתמקד בטובת הילד, תוך הימנעות מעונש של ההורה. השופט מדגיש את התנהגותה חסרת האחריות של האם אך מאשר את שהותו הזמנית של הילד במקום החדש עד לקבלת החלטה סופית, בהתחשב בגילו הצעיר של הילד ובסבירות שהמעבר לא ישפיע עליו לרעה. פסק הדין מתווה הסדר משמורת זמנית, תוך הדגשת הצורך בהערכה מקצועית לפני החלטה סופית. התיק ייסגר ויאפשר לכל אחד מהצדדים להגיש תביעות לפתרון קבע, ייתכן שיכלול תשומות של עובדת סוציאלית, כאשר ההחלטה הנוכחית היא זמנית וכפופה לשינויים. השופטת מדגישה את מורכבותם של תיקים אלה ואת הצורך בבחינה מעמיקה של טובת הילד, וניתן לפרסם את פסק הדין בעילום שם.