ת"א 56706/08

תקציר

הנתבע אינו חייב לפצות את התובע בגין נזקיו שכן יסודות העוולה לא הוכחו. השופט קיבל את טענת ההגנה כי פציעתו של התובע נגרמה כתוצאה מתאונה או התרחשה במהלך "סערת האירוע", שבה הופעל כוח סביר. יתר על כן, השופט מצא בעיות במהימנות העדויות וסבר כי גרסת התובע לאירועים אינה קוהרנטית. למרות שהשופט יכול היה לסיים את פסק הדין בקביעה הנ"ל בדבר אחריות, הם התייחסו גם לטענות בדבר נזקים במקרה של ערעור על פסק הדין. השופטת קבעה כי לתובע נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 7.5% ונכות תפקודית בשיעור זהה. השופטת לא קיבלה את תביעת התובע להפסדי שכר בעבר, שכן הם לא הוכחו כתוצאה מהאירוע. עם זאת, אם התביעה הייתה מתקבלת, השופט היה פוסק פיצוי גלובלי וסביר של 50 אלף שקל בגין פגיעה בכושר ההשתכרות. עבור הפסדי שכר עתידיים השופט היה פוסק 100 אלף שקל, המביאים בחשבון גם הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים. השופטת פסקה גם לגבי נזקים לא ממוניים, סיוע לצד ג', הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ופיצויים עונשיים, וציינה כי אם התביעה תתקבל, ייפסקו לתובע 50,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, 10,000 ₪ בגין סיוע לצד ג' בעבר ו-10,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה בעבר. התביעה לפיצויים עונשיים לא תיפסק גם אם התביעה תתקבל. לבסוף, התובע יישא בהוצאות המשפט של הנתבע ובשכ"ט עורך הדין בסך 36,000 ₪, עם דחיית התביעה.