ת"א 421/04

תקציר

המחלוקת נסובה סביב זכותו של התובע, מר וחיד גדבן, לקבל פיצויים מהנתבעת, רשות הפיתוח על ידי מינהל מקרקעי ישראל, בגין חלקות קרקע שנרכשו על ידי הנתבעת. מר גדבן טוען כי הוא זכאי לקבל זכויות בעלות על 15,883 דונם של קרקע חקלאית בחורפיש כפיצוי על החלקות שנרכשו. הנתבעת, לעומת זאת, טוענת כי זכותו של מר גדבן מוגבלת לפיצוי כספי כפי שנקבע בחוק, אלא אם הוסכם אחרת. משא ומתן ארוך לעסקת חליפין בין התובע לנתבע התנהל אך לא צלח. בית המשפט לא מצא כל ראיה להסכם לפיצוי מקרקעין חלופי וקבע כי זכותו של התובע היא לפיצוי כספי כאמור בסעיף 3 לחוק רכישת מקרקעין. עם זאת, ניתנת לתובע האפשרות להגיש בקשה לפיצוי חלקי בקרקע חקלאית בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין. במידה ויבחר בדרך זו, יעניק לו הנתבע פיצוי חלקי בדמות קרקע חקלאית, שליש מהזכויות בהן הוא מחזיק, ואת שני השלישים הנותרים בפיצוי כספי כפי שיחושב על ידי בא כוח הנתבע. הפיצוי הכספי יתבסס על שווי הקרקע בשנת 1973, בתוספת ריבית. אם התובע יבחר בפתרון זה, יהיה על הנתבע למסור את הקרקע החלופית תוך שנה מהסכמת התובע. בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, דחה את תביעת התובעת לפיצוי מלא במקרקעין אך הציע פתרון חלקי. פסק דין זה ניתן ללא כל צו בדבר הוצאות משפט.