בע"מ 9203/23

תקציר

בסכסוך משפטי זה ביקשה המבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר דחה את בקשתה לעכב ביצוע פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. פסק דין זה עסק במכירת דירה בבעלות משותפת בתל אביב, שהייתה במקור בבעלות קרוב משפחה שנפטר. ירושת נכס זה התחלקה בין בן זוגה של המנוחה (המשיב) לבין אמה, ובהמשך עברה לילדיה, לרבות המבקשת, לאחר מותה. הסכם קודם, שקיבל תוקף כפסק דין, העניק למשיב 60% והעניק לו זכות לגור בדירה או למכור אותה. עם פטירת האם פעל המשיב לפירוק השיתוף בנכס באמצעות מכירת הדירה, מהלך לו התנגד המבקש, אשר טען כי הוא נוגד את כוונתו המקורית של ההסכם. לאחר שהחמיץ דיון מרכזי, פסק בית המשפט לענייני משפחה לטובת מכירת הדירה. בקשתו המאוחרת יותר של המבקש לבטל פסק דין זה נדחתה כמתאימה יותר לערעור. לאחר מכן היא ערערה לבית המשפט המחוזי, שהקפיא את המכירה באופן חלקי בלבד עד להמשך ההליכים, ודרש הפקדה משמעותית כתנאי בשל הסיכון ליצירת מצב בלתי הפיך. המבקשת ערערה על סכום הערבות הגבוה וטענה כי ערעורה עשוי להצליח וערך הדירה עשוי לעלות לטובת כל הצדדים. עם זאת, ניסיונה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי נדחה, שכן ערכאת הערעור לא מצאה נסיבות חריגות המצדיקות התערבות, בהתחשב במאזן הנוחות ובפוטנציאל הנזק למשיבים משיהוי. משכך, בקשת רשות הערעור ועיכוב הביצוע נדחו, תוך שימת דגש על היצמדות לשיקול דעתו והערכתו של בית המשפט הפרוצדורלי.