ה"פ 192/06

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את תביעתה של אישה, המבקשת, שביקשה פסק דין הצהרתי לביטול מכירת מקרקעין שהתרחשה לפני 42 שנה. המבקשת טענה כי אולצה לחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר שהעביר את חלקה בירושת אביה המנוח לשני אחיה, סלים וחליל, ממש לפני חתונתה. עם זאת, השופטת מוצאת כי המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בגין טענה זו. ייפוי הכוח נחתם בנוכחות שני עדים ונוטריון, וטענת הכפייה של המבקש אינה נתמכת בראיות חיצוניות. זאת ועוד, המבקש לא ניסה לבטל את ייפוי הכוח תוך זמן סביר; 31 שנים חלפו בין החתימה על ייפוי הכוח לבין הודעת הביטול של המבקש. לאורך כל התקופה התייחסו המשיבים למקרקעין כאל בעלים ללא התנגדות מצד המבקש. עוד מציינת השופטת כי טענת המבקשת עומדת בסתירה להתנהגותן של נשים אחרות במשפחתה, אשר ויתרו אף הן על זכויות הירושה שלהן לטובת אחיהן. השופטת מדגישה כי מדובר בסוגיה עובדתית ומשפטית, וכי אין לנסות להעצים נשים במגזר הערבי באמצעות תביעה לביטול פעולות בנות עשרות שנים. לבסוף, קובע השופט כי טענת המשיבים למתן תוקף לייפוי הכוח אינה מיושנת, שכן המבקש לא ערער עליה עד לאחרונה. אשר על כן, תביעת המבקש נדחית על כמה, תביעתם שכנגד של המשיבים מתקבלת, והמבקש חויב לשלם למשיבים שכר טרחה בסך 60,000 ₪.