רע"א 1481/15

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך חוזי בין סמנכ"ל בחברת היי-טק, שכיהן בתפקיד עד 2007, לבין חברה שהציעה קורסי הכשרה כדי להפוך ל"מאמנים" לבעיות חיים. המשיב, שנמשך להבטחת משרת אימון בעקבות הקורס, נרשם ושילם עבור ההכשרה 12,800 ₪. עם זאת, לאחר סיום הקורס וקבלת התעודה, התעוררה מחלוקת בדבר אי חתימת המשיב על הסכם עם החברה. המשיב תבע בבית המשפט לתביעות קטנות לבטל את העסקה ולקבל החזר כספי, אך בית המשפט פסק נגדו והוביל אותו לערער לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיב לערעור, ביטל את פסק הדין הקודם והורה למערערת להשיב 33% משכר הלימוד, תוך הפחתת ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי לשליש. משלא הייתה מרוצה מתוצאה זו, הגישה המערערת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בטענה כי הנושא משפיע על מפרסמים רבים ומעלה שאלות משפטיות משמעותיות. המשיב התנגד לבקשה בטענה שהמערערת לא ביצעה את פסק הדין הקודם ופועלת בחוסר תום לב. בית המשפט העליון, בהתחשב במהות המקרה ובנסיבות הספציפיות, החליט שלא להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר ההפרה הצפויה. עם זאת, היא מצאה כי השבה חלקית ראויה בהתחשב בנסיבות. משכך, נעתר בית המשפט לבקשת רשות הערעור אך אישר אותה באופן חלקי בלבד, ואישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה על המערערת להשיב 33% מהוצאות הקורס בתוך 30 יום. אם הסכום לא ישולם, פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעמוד בעינו. עוד נקבע בהחלטה כי לא יהיה צו להוצאות בבית המשפט העליון.