תאד"מ 43300-05-25

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, אך ורק על בסיס הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט – בקשה לפטור מתשלום אגרה** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשה לפטור מתשלום אגרה, אשר הוגשה על ידי התובעת, גב' מריה מקרוב, בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007. בית המשפט, בראשותה של כב' הרשמת הבכירה עינת דינרמן, דן בשני תנאים מצטברים הנדרשים למתן פטור זה: הוכחת חוסר יכולת כלכלית וקיומם של סיכויים מספקים להצלחת ההליך (הוכחת "עילה"). **I. המסגרת המשפטית והעקרונות המנחים:** 1. **חובת תשלום האגרה:** בית המשפט מדגיש את תכליתה הכפולה של האגרה, כפי שהתפתחה בפסיקה. ראשית, מטרתה היא השתתפות חלקית של בעל הדין בעלויות ההליך המשפטי. שנית, היא משמשת כמנגנון סינון ותיחום מפני הליכים המוגשים בחוסר תום לב, בעלי סכומים מופרזים או ללא כל ביסוס עובדתי או משפטי (כפי שצוין בהפניה לרע"א 2037/12 ששון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ). 2. **הוראת ההגנה – "שערי בית המשפט לא יינעלו":** לצד חובת תשלום האגרה, בית המשפט מדגיש עיקרון יסוד שלטובת הגישה לצדק, שערי בית המשפט אינם ננעלים בפני מי שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. עיקרון זה מותנה בעמידה בתנאים הקבועים בדין ובשיקול דעת בית המשפט. 3. **רשימות סגורות ופתיחות:** התקנות מפרטות רשימות סגורות של בעלי דין או עניינים הפטורים מתשלום אגרה (כגון בקשה לפטור עצמה או ערעור על החלטה). אולם, תקנה 14 פותחת פתח למתן פטור גם במקרים שאינם נכללים ברשימות אלו, בתנאי הוכחת חוסר יכולת כלכלית וקיום עילה. 4. **תקנה 14 – הליכי הבקשה:** התקנה דורשת הגשת בקשה מפורטת המלווה בתצהיר, הכולל פירוט מלא של רכוש המבקש, בן זוגו והוריו (אם המבקש סמוך על שולחנם), וכן פירוט הכנסותיו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. **II. התנאים למתן פטור מאגרה – הניתוח המשפטי:** בית המשפט מפרט את שני התנאים המצטברים הנדרשים על פי הפסיקה: 1. **הוכחת חוסר יכולת כלכלית:** * **תשתית ראייתית מלאה ועדכנית:** הדרישה היא להצגת תשתית עובדתית ראייתית מקיפה ומעודכנת. התעלמות מפרטים או הצגה חלקית של המצב הכלכלי עשויה להוביל לדחיית הבקשה (כפי שהודגש בפסיקות שצוינו, כגון בש"א 4807/11 מזרחי). * **מאמץ לגיוס כספים:** הפסיקה קובעת כי על מבקש הפטור להוכיח שנקט מאמצים ממשיים לגיוס הכספים הנדרשים, הן ממקורות עצמאיים (הלוואות) והן מהמעגל הקרוב (משפחה, חברים). רק כשלון מאמצים אלו, לצד הוכחת חוסר היכולת, מצדיק הטלת עלות ההליך על הציבור (כפי שנקבע ברע"א 8496/99 אדרי, ע"א 794/89 דנאר, ובש"א 494/95 שמעוני). בית המשפט אף מפנה להחלטה בעניין אופנהיים, המדגישה את הצורך לבצע "כל שבאפשרותו" לגיוס הכספים. 2. **הוכחת קיום סיכויים להצלחת ההליך ("מגלה עילה"):** * **פירוש מצמצם:** הביטוי "מגלה עילה" מתפרש באופן מצמצם. אין צורך להוכיח סיכויים ודאיים להצלחה, אלא די בכך שההליך "מגלה ממשות בסיסית" ואינו הליך סרק. יש לבחון אם תכלית ההליך קיימת ובעל משמעות, וכי אם יתקבלו טענות המבקש, הן אכן יובילו לקבלת התביעה או שינוי פסק הדין (כפי שנקבע בע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית). **III. יישום הדין על נסיבות המקרה:** 1. **מצב כלכלי:** * **ראיות שהוצגו:** התובעת הציגה אישור מהמוסד לביטוח לאומי על זכאות לגמלת הבטחת הכנסה (3,013 ₪ לחודש), ציון הכנסה חודשית מעבודה כמזכירה (1,870 ₪), וכן טענה לקבלת קצבה נוספת (3,394 ₪) וסיוע בשכר דירה (1,900 ₪). היא ציינה כי היא אם יחידנית עם ילד. * **חיזוק טענות:** דפי חשבון בנק לחודשים נובמבר 2024 עד מאי 2025, שצורפו, תמכו בטענת העדר היכולת הכלכלית. * **חסרים ראייתיים:** התובעת לא צירפה אישור רשמי להעדר נכסים, אסמכתא על העדר חסכונות/פיקדונות, ודו"ח מסלקה פנסיונית. * **הערכת בית המשפט:** למרות החסרים הראייתיים, בית המשפט השתכנע כי התמונה הכוללת מצביעה על "דלות כלכלית האופפת את חייה של המבקשת". הוא מצא כי דפי החשבון והאישור מביטוח לאומי מחזקים את העילה למתן פטור, וכי המבקשת תתקשה מאוד בגיוס הכספים. **הערה:** ניכר כי בית המשפט נמנע מלהחמיר בעניין אי-הוכחת ניסיונות גיוס כספים, וניתן לשער כי הדבר נבע מהמצב הכלכלי הקיצוני כפי שהוצג. 2. **קיום עילה:** * **מהות התביעה:** התביעה היא כספית, נזיקית והפרת חובה חקוקה, בסך 15,000 ₪, בגין נזק שנגרם כתוצאה משימוש במגפיים שרכשה מהנתבעת. נטען כי פגם בייצור המגף גרם לכאבים, פציעה, ולנזק גופני ונפשי. * **חוות דעת מומחה:** התובעת צירפה חוות דעת מומחה המעידה על פגם בייצור (בטנת עור לא מתוחה כראוי) שהוביל לגבשושית, חיכוך, פציעות, ובשימוש ממושך אף לנזק חמור. * **הפרת חוק:** נטען להפרת חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, לרבות חובת הזהירות והאחריות למוצרים פגומים. * **הערכת בית המשפט:** בית המשפט קבע כי, על בסיס כתב התביעה, "לא ניתן לומר כי כתב התביעה אינו מגלה עילה לצורך אמות המידה שנקבעו בעניין זה בפסיקה". כלומר, התביעה אינה נראית כהליך סרק. **IV. החלטה וחידושים:** בית המשפט קיבל את הבקשה לפטור מתשלום האגרה. **חידושים או דגשים בהחלטה:** * **הדגשת הצורך בהצגת תשתית מלאה:** למרות שההחלטה מקבלת את הבקשה, בית המשפט מדגיש שוב את הצורך להציג תשתית ראייתית מלאה ועדכנית של המצב הכלכלי, ואת העובדה שאי-עמידה בנטל זה עלולה להוביל לדחייה. * **איזון בין חובת התשלום לגישה לצדק:** ההחלטה ממחישה את האיזון העדין שבית המשפט שואף לקיים בין הצורך לממן את מערכת המשפט ולמנוע הליכים מופרזים, לבין הזכות הבסיסית של כל אזרח לגישה לערכאות משפטיות, גם במצב של עוני קיצוני. * **תפקיד חוות הדעת המומחה:** ההחלטה מראה כי חוות דעת מומחה, גם אם אינה מוכיחה את התביעה במאת האחוזים, יכולה לשמש בסיס משמעותי להוכחת קיומה של "עילה" לצורך קבלת פטור מאגרה. * **הערה בדבר זכות התשובה של היועץ המשפטי לממשלה:** בית המשפט מותיר פתח לתשובת פרקליטות המדינה (שמופיעה כמשיבה, דרך היועץ המשפטי לממשלה), במידה והם חפצים בכך, להשיב לבקשה, ומחייב הגשת תשובה תוך 7 ימים. הדבר מצביע על כך שגם לאחר מתן הפטור, קיימת אפשרות לדיון נוסף בנושא אם המדינה תבחר בכך. **V. סיכום:** ההחלטה מציגה בירור יסודי של התנאים למתן פטור מאגרה, תוך התבססות על פסיקות קודמות. היא מדגימה כיצד בית המשפט שוקל את הנתונים העובדתיים שהוצגו אל מול הדרישות המשפטיות, ומגיע למסקנה כי בנסיבות המקרה, חוסר היכולת הכלכלית של התובעת, לצד קיומה של עילה לכאורה לתביעתה, מצדיקים מתן פטור מאגרת בית המשפט.