ה"פ 17414-12-13

תקציר

המחלוקת בין העירייה לעמותה נסובה סביב חלקת אדמה המשמשת את האחרונה כמרכז יום לקשישים. העמותה טענה כי יש לה הסכם תקף עם העירייה להפעלת המרכז עד שנת 2018, ולכן החלטתה של האחרונה לפרסם מכרז להפעלת המרכז אינה חוקית. העירייה, לעומת זאת, טענה כי ההסכם מתייחס רק לשימוש בקרקע ואינו מכסה את הפעלת המרכז. עוד נטען כי כל הסכם בנוגע להפעלת המרכז היה מחייב מכרז. בית המשפט בחן את ההסכם ואת הארכותיו ומצא כי הוא אכן העניק לעמותה זכות הן להשתמש בקרקע והן להפעיל את המרכז. לשון החוזה לא הותירה הבחנה בין זכות השימוש לזכות ההפעלה, וניסיונה של העירייה לעשות הבחנה כזו נמצא בלתי משכנע. כמו כן, בית המשפט קבע כי טענת העירייה כי נדרש מכרז להפעלת המרכז אינה נתמכת. בית המשפט הפנה למספר מסמכים של משרד הרווחה, מהם עולה כי המשרד לא יצא למכרז במקרה זה ואף עודד התקשרות ישירה עם ספקי שירותים קיימים. העירייה גם ראתה בעבר בהסכם עם העמותה פטור מחובת מכרז. בית המשפט הגיע למסקנה כי לעמותה הסכם תקף הן לשימוש בקרקע והן להפעלת מרכז היום עד שנת 2018, וכי הסכם זה אינו טעון מכרז. לפיכך, הליך המכרז של העירייה היה מיותר ופסול. משכך, קיבל בית המשפט את תביעת העמותה להוצאות ושכר טרחת עורך דין.