בד"מ 109/10

תקציר

ניתוח משפטי של בקשה לפי סעיף 78(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 מבוא: הבקשה לבית משפט זה כרוכה בהפעלת סעיף 78(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, המבקש להשעות זמנית את המשיב - עורך דין - עד להכרעה סופית בעניינו הפלילי. עקרונות הליבה המשפטיים והחידושים בעניין זה נסובים סביב היקפו ותכליתו של סעיף 78(ב), שיקול הדעת השיפוטי בצווי השעיה והאיזון בין טוהר המידות המקצועי לבין הנסיבות הפרטניות. עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים: 1. תכליתו והיקפו של סעיף 78(ב): - *פעולה משמעתית מונעת:* סעיף 78(ב) מעניק סמכות לבית המשפט להשעות עורך דין באופן זמני כאשר יש כתב אישום או הרשעה בעבירה פלילית חמורה, עוד לפני פסק הדין הסופי, כדי להגן על טוהר המקצוע. - *הגנה מונעת:* החוק מכיר בכך שהפגיעה הפוטנציאלית באמון הציבור ובכבודו של מקצוע עריכת הדין מצדיקה השעיה מוקדמת של עורך דין העומד בפני האשמות או אישומים חמורים, בהתאם לעקרונות הצדק המונע והאינטרס הציבורי. 2. הצדקה משפטית להשעיה עד לסופיות: - *אי דרישת פסק דין סופי:* חידוש משמעותי הוא ההסכמה שניתן להורות על השעיה לפני סופיות פסק הדין, בתנאי שיש סיבות משכנעות להאמין שההתנהגות, אם תוכח, מערערת את אמון הציבור ואת יושרה המקצוע. - *סף לשיקול דעת:* שיקול דעתו של בית המשפט מונחה בראש ובראשונה על ידי חומרת האישומים הפליליים והסכנה הפוטנציאלית הנשקפת לציבור ולמוניטין של מקצוע עריכת הדין, ולא על ידי סופיות פסקי הדין בלבד. 3. שיקול דעת שיפוטי ושיקולים נסיבתיים: - *הערכת מסוכנות:* בית המשפט שם דגש על הערכת מידת המסוכנות של המשיב לשני ערכים מוגנים – אמון הציבור במקצוע עריכת הדין והגנה על לקוחות פוטנציאליים – הקבועים בפסיקה. - *משקל מוגבל לנסיבות אישיות:* בהתאם לפסיקה המקובלת, בית המשפט נוטה לתת משקל מוגבל לנסיבות האישיות של הנאשם במקרים של עבירות פליליות חמורות. הדאגה הכוללת היא שמירה על הכבוד המקצועי, ללא קשר לשיקולים אישיים. 4. שמירה על יושרה מקצועית: - *מניעת שחיקה באמון הציבור:* החידוש המשפטי מדגיש כי גם הרשעה או אישום שלא הסתיימו יכולים להצדיק השעיה כאשר מדובר בעבירות חמורות המאיימות על אמון הציבור במערכת המשפט. - *אין הבחנה על בסיס עיתוי העבירה:* הפסיקה מבהירה כי השאלה אם עבירות בוצעו בתוך או מחוץ להקשר המקצועי היא משנית לשאלת האמינות והאמינות, ומחזקת את העיקרון כי טענות בדבר התנהגות בלתי הולמת חמורה אינן עולות בקנה אחד עם הפרקטיקה המשפטית הקיימת. 5. גישה שיפוטית ותוצאה: - החלטת בית המשפט להורות על השעיה זמנית משקפת גישה זהירה אך תקיפה – העדפת השמירה על אמון הציבור וכבוד המקצוע על פני אי הנוחות למשיב. - ההשעיה נותרה עד להכרעה סופית בבקשה לפי סעיף 75, הממחישה חידוש פרוצדורלי המאזן בין אמצעי ביניים לבין הזכות למשפט הוגן. מסקנה: תחולתו של סעיף 78(ב) לחוק לשכת עורכי הדין מדגימה חדשנות משפטית פרואקטיבית המעמידה בראש סדר העדיפויות את השמירה על טוהר העיסוק במקצוע עריכת הדין במהלך ההליכים הפליליים המתמשכים. הגמישות של החוק להשעות עורך דין על סמך אישומים או כתבי אישום מהימנים – עוד לפני פסק דין סופי – מחזקת פילוסופיה שיפוטית מונעת שמטרתה לשמור על אמון הציבור. יתרה מכך, פסק הדין מדגיש את העיקרון לפיו המוניטין של מקצוע עריכת הדין וההגנה על הלקוחות קודמים, וכי הנסיבות האישיות הן משניות במקרים של עבירות פליליות חמורות. מקרה זה מדגיש את חשיבותו של שיקול הדעת השיפוטי המעוגן בעקרונות הליבה של אמון הציבור, טוהר המידות המקצועי והפונקציה המונעת של אמצעי משמעת, ומסמן התפתחות משמעותית בהסדרה המשפטית של התנהגות עורכי הדין.