רע"א 9759/16

תקציר

במקרה דנן, ביקשו המבקשים רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד, שהתירה להשתמש בממצאי הרשעותיהם הפליליות בערעורים על שומות מס. המבקשים הודו תחילה בעבירות מס שונות, לרבות התחמקות ממס ערך מוסף ומס הכנסה באמצעות חשבוניות פיקטיביות באמצעות חברת האבטחה הבלתי מורשית שלהם. לאחר שניסו לחזור בהם מהודאתם וערערו על גזר דינם – ללא הצלחה – עמדו המבקשים בפני שומות מס, שהובילו לאתגרים משפטיים נוספים. המשיבים טענו, ובית המשפט המחוזי הסכים לכך, כי ממצאי פסק הדין הפלילי קבילים לפי סעיף 42א לפקודת הראיות. המבקשים טענו כי פסק הדין נובע מהסדר טיעון וטענו לפגם פרוצדורלי השולל מנשותיהם את זכויותיהן בהליך האזרחי. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה בקובעו כי לא היה עיוות דין או סיבה מהותית לשקול מחדש את תוקפו של הסדר הטיעון או את ההרשעה בפלילים. עוד צוין כי זכויותיה של האישה רלוונטיות למימוש נכסים ולא לחבות במס, ולכן אינן רלוונטיות לערעור. בית המשפט העליון אישר מחדש את החלטת בית המשפט המחוזי, והדגיש כי ראיות הסותרות פסק דין פלילי יכולות להיות מוצגות רק בנסיבות חריגות, שאינן חלות במקרה זה. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 7,000 ₪.