ת"א 205/97

תקציר

התובעים והנתבעים, האחים, חלקו על הבעלות בחלקת אדמה. התובעים טענו כי הנתבע זייף את חתימותיהם על חוזה שהעביר לו לכאורה את הזכויות בחלקה. לטענתם, תביעתה שכנגד של הנתבעת, שדרשה את אכיפת החוזה, התיישנה ודינה להידחות. בית המשפט הסכים כי התביעה שכנגד הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות, ודחה את טענת התובעים כי היא זויפה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבע ויתר על זכויותיו על פי החוזה בשל חוסר מעש ועיכוב בביצועו. התנהלותו של הנתבע, שהתאפיינה בחוסר תום לב, במיוחד לאחר רישום הערת אזהרה, ואי יידוע הקבלנים על המגרש, לרבות אחיו, הכבידו עליו. בית המשפט קבע כי תביעת התובעים מוצדקת ודחה את התביעה שכנגד, תוך שהוא משאיר את הדלת פתוחה לתביעות כספיות בין הצדדים. פסק הדין הורה על ביטול הערת האזהרה לטובת הנתבע והעברת זכויות התובעים לנתבעים שכנגד, בכפוף לקיום הוראות החוק. הנתבע חויב לשאת בהוצאות ובהוצאות המשפט של התובעים והנתבעים שכנגד.