בד"א 44/19

תקציר

הערר, בד"א 48/19, עוסק בתלונה שהוגשה נגד עו"ד זילברשלג על ידי ועדת האתיקה המחוזית. הוועדה טענה כי זילברשלג ביצע זיוף ביחס לחוזה הלוואה, במטרה להכשיל הליכי הוצאה לפועל. בית הדין המשמעתי הרשיע את זילברשלג בהתנהגות בלתי הולמת, אך זיכה אותו מאישומים אחרים. הוא נידון להשעיה של שש שנים - במקביל להשעיות אחרות שהוא מרצה - ולקנס של 1,500 שקל. הן זילברשלג והן ועדת האתיקה ערערו על פסק הדין. בית הדין לערעורים דחה את ערעורו של זילברשלג אך קיבל את החלטת הוועדה, וקבע כי העונש אינו מספיק בהתחשב בעברו המשמעתי העשיר של זילברשלג. במקום זאת, בית המשפט הטיל הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין, שתיכנס לתוקף לאחר תום תקופות ההשעיה הנוכחיות שלו, בגין עבירות חמורות חוזרות ונשנות של זילברשלג, היעדר חרטה ואי עמידה בכללי התנהגות בסיסיים של עורכי דין. החלטה זו נועדה להגן על הציבור ולשמור על טוהר המידות של המקצוע.