ה"פ 17276-09-19

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לתביעה אזרחית בה טענו התובעים, שרכשו נכס חקלאי במושב, כי הנתבעים – אגודת המושב ויו"ר הוועד שלה – מנעו מהם שלא כדין חברות במושב. הנתבעים רשאים להשיב לטענות הספציפיות המפורטות בכתב התביעה. כל הרחבה של טענות אלה, במיוחד אם הן סותרות גרסאות קודמות או נועדו לייחס תיקון לתביעה, אינה מותרת. השופט בוחן מספר פסקאות בתצהיר המבקש המרחיבות את העובדות שהוצגו בתביעה המקורית. סעיף 8 מתייחס לפגישה מוקדמת לכאורה בה נאמר לתובעים כי לא תהיה מניעה לחברותם. השופטת מורה למחוק פסקה זו שכן היא סותרת את השתלשלות האירועים המתוארת בתביעה, והמבקשים כבר מסרו גרסה שונה לאירועים בהליכים קודמים. סעיף 10 לתצהיר מפרט מחלוקת על קרקע חקלאית ומרמז כי הדבר הוביל לשינוי עמדתו של היו"ר כלפי התובעים. בעוד השופט מותח ביקורת על שיטת ההליך של המבקשים, הוא מאפשר לפסקה זו להישאר, שכן ניתן לראות בה פירוט עובדתי של התביעה המקורית. סעיפים 34-27 לתצהיר מציגים מידע חדש שלטענת המבקש גילה רק לאחרונה. סעיפים אלה מייחסים את סירוב החברות לאינטרסים האישיים של היו"ר. השופט פוסק כי פסקאות אלה אינן קבילות, שכן הן מהוות הרחבה של החזית וכוללות עדות שמיעה, שאינה אמינה. בנוסף, היה על המבקשים לדעת עובדות אלה בעת הגשת התביעה, ואם רצו להסתמך עליהן, היה עליהם לפעול לפי הנוהל לתיקון כתב התביעה. משכך, מורה השופט למחוק את סעיפים 8 ו-34-27 מתצהירו של המבקש וקובע כי המבקשים יישאו בהוצאותיו של המשיב השני, בסך 4,000 ₪.