סע"ש 23946-07-21
פסק-דין עבודה אזורי ירושלים
תקציר
התובע, עובד תושב הנתבעת, תבע הטבות תעסוקה שונות שלטענתו מגיעות לו בעקבות התפטרותו. הסוגיות העיקריות שעמדו בפני בית הדין היו האם יחסי הצדדים היו יחסי עובד-מעביד או פרילנס, האם התובע התפטר או פוטר, ותוקף תלושי השכר שהציגה הנתבעת. בית הדין פסק לטובת התובעת, בקובעו כי אכן מדובר ביחסי עובד-מעביד, וכי התובעת התפטרה, אם כי הנתבעת אשמה בכך שלא נתנה הודעה נאותה. בנוסף, בית הדין מצא כי תלושי השכר שהציגה הנתבעת היו פיקטיביים ולא שיקפו את השכר או ההטבות שקיבל התובע בפועל. לפיכך, חויבה הנתבעת לשלם לתובע פיצויים שונים בסך של 44,440 ₪, לרבות פיצוי בגין אי הודעה לעובד, פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי הבראה, קרן השתלמות, הוצאות נסיעה, דמי ביגוד ושי לחג. תביעת הנתבעת לקיזוז פיצויים נדחתה מחוסר ראיות, וגם בקשת התובעת להרים את המסך בין הנתבעים נדחתה. לבסוף, קבע בית המשפט כי הנתבע השני, שהיה בעל מניות, לא היה חייב בתשלום לתובע, והתובע חויב בהוצאות המשפט שלו, שהסתכמו בכ-2,000 ₪.
חקיקה מקושרת
סע"ש 23946-07-21 מוחמד שבאק כרגה נ' ג.ע. בניה ותשתיות בע"מ, עבודה אזורי (28.1.2024)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.