ת"א 258/02

תקציר

התובע, שסבל משיתוק מוחין, תבע את בית החולים הנתבע בגין רשלנות רפואית בעילה של טיפול לא תקין לפני לידתו. התובע טען כי רשלנות בית החולים גרמה למחלה. אמה של התובעת אושפזה בבית החולים עם מים שבורים בשבוע 31.5 להריונה. נעשה ניסיון לזירוז לידה אך הופסק לאחר שלוש שעות עקב ירידה בחום ומצב כללי טוב. אמה של התובעת אושפזה למשך עשרה ימים וילדה לאחר שמצבה הידרדר. התובע טען כי הנזק נגרם כתוצאה מזיהום אמו וכי ניתן היה למנוע אותו אלמלא התרשלו הרופאים באבחון ובטיפול בזיהום. עוד טען התובע כי נגרם להם נזק ראייתי משום שלא בוצעו הבדיקות הנדרשות ו/או רישומיהם לא נשמרו. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי הטיפול שניתן היה סביר ובהתאם לסטנדרט הנדרש. עוד טען הנתבע כי שיתוק המוחין ממנו סבל התובע נגרם עקב בעיות נשימה עקב פגות ולא עקב זיהום. בית המשפט קבע כי מעשיהם של רופאי הנתבעת היו סבירים ועמדו בסטנדרט הטיפול הנדרש. ההחלטה להפסיק את גיוס העבודה ולאמץ גישה שמרנית הייתה סבירה בנסיבות העניין. גם המעקב בתקופת האשפוז נמצא סביר. בנוסף, קבע בית המשפט כי לא הוכח הידבקותו של התובע והקשר הסיבתי בין הזיהום הנטען לבין הנזק. בית המשפט קיבל את טענת ההגנה כי שיתוק המוחין נגרם ככל הנראה בשל פגות ומצוקה נשימתית. לפיכך נדחתה התביעה.