עת"מ 1006/06

תקציר

בית המשפט פסק לטובת העותרת בתיק שעניינו חוב ארנונה מהשנים 1991-1994. העותר, בעל דירה בפתח תקווה, לא ידע על החוב הנטען עד להוצאת צו עיקול בשנת 2005. בשל חלוף הזמן, נתקלה העותרת בקשיים ראייתיים בהוכחת טענותיה, שכן אביה, שניהל את ענייניה הכספיים, נפטר, והמסמכים הרלוונטיים אינם זמינים עוד. בית המשפט מצא כי המשיבה, עיריית פתח תקווה, לא הביאה ראיות לכך שהודעות דרישת תשלום נשלחו לעותרת בתוך פרק הזמן הנדרש. זאת ועוד, השיהוי הבלתי סביר של העירייה בנקיטת הטיפול בחוב – המאפשר חלוף למעלה מ-14 שנים בטרם החלה בהליך גבייה מינהלי – הטיל נטל בלתי הוגן על העותר. בית המשפט קבע כי פעולתו של המשיב הייתה בלתי ראויה וחרגה מסמכותו, וציין כי על הרשויות המינהליות לפעול בתוך פרק זמן סביר. משכך, העתירה התקבלה, והמשיב חויב לשלם לעותר את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו. פסק דין זה מחזק את עקרון הזהירות בגביית ארנונה ומדגיש את החשיבות של פעולה מהירה של הרשויות המנהליות להבטחת ההגנה על זכויות האזרחים.