ה"פ 304/96

תקציר

פסק הדין נסוב סביב השאלה האם המשיבים, שאדמתם הופקעה לצורך הרחבת כביש, זכאים לפיצוי מעבר לקרקע שהופקעה. בבעלות המבקשים חלקות מקרקעין בהרצליה, הסמוכות לכביש תל אביב-חיפה, מהן נלקחה רצועת קרקע על ידי המשיב. המבקשים טענו כי יש לפצות אותם לא רק על הקרקע שהופקעה אלא גם על ירידת ערך יתרת הקרקע בשל קרבתה לכביש המורחב. המשיב, לעומת זאת, טען כי יש לתת פיצוי רק בגין ההפקעה עצמה. השופט פסק לטובת המבקשים, בקובעו כי על פי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), תש"ג-1943, זכאים המבקשים לפיצוי בגין ירידת ערך יתרת קרקעותיהם. פסק הדין דן גם בהגנה החוקתית על זכויות הקניין מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וקבע כי כל פגיעה בזכות הקניין חייבת להיות מעוגנת במפורש בחקיקה. זאת ועוד, דחתה השופטת את טענות המשיב כי פיצוי המבקשים יוביל לאפליה לרעה של בעלי קרקעות אחרים וישלול מהמדינה הגנה לפי חוקים אחרים. תחת זאת, הדגישה השופטת כי יש לכבד את בחירתו של תובע בעוגן משפטי לתביעתו. לבסוף הורה השופט לפצות את המבקשים בגין ירידת ערך אדמתם שנותרה בידיהם לאחר ההפקעה, לרבות השפעת קרבתו של הכביש.