ת"א 65320-06-16

תקציר

המבקשים, הבונים מבנה על קרקע ציבורית ללא היתר, ביקשו עיכוב ביצוע צו לסילוקם ולפינויים מהקרקע. לטענתם, הם ובני משפחתם עיבדו את הקרקע במשך עשרות שנים, לא מדובר בפלישה טרייה והרשויות לא סיפקו תוכנית מפורטת לאזור. יתר על כן, המבקשים טענו כי הקרקע אינה מוסדרת והמדינה לא הוכיחה שהיא רשומה על שמה, ולכן סמכותה של המדינה עליה מוטלת בספק. עוד נטען כי מדובר באכיפה בררנית, הוראה לא ברורה ולא ספציפית, וכי הוגש כתב אישום נלווה. מנגד, טען המשיב כי המבקשים לא הוכיחו את זכותם במקרקעין, והצו הוצא במועדים הנדרשים. בנוסף, המשיב הצהיר כי כל מעשה פלישה חדש מהווה עילה למתן צו פינוי, ותביעות התכנון וההסדר של המבקשים אינן רלוונטיות. בית המשפט מצא כי המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. היא הסכימה עם המשיב כי הבנייה מהווה פלישה טרייה וכי המבקשים לא הוכיחו את זכותם במקרקעין. גם הצו נמצא ספציפי דיו וטענות המבקשים בדבר אכיפה בררנית וכתב האישום נדחו. בהתחשב בכך שהמבקשים לא הצליחו להוכיח זכות הראויה להגנה, ובהתחשב באינטרס הציבורי למנוע פלישה למקרקעי ציבור, פסק בית המשפט שלא לעכב את ביצוע הצו. לפיכך בוטל הוראת השעה והמבקשים חויבו לשלם את הוצאות המשיב. המשיבה תודיע על תגובתה בעניין צו מניעה זמני וכתב הגנתה בתוך שבעה ימים.