ת"א 505/09

תקציר

בית המשפט לא שוכנע מחוות דעתו של המומחה פן כי יש לחשב את דמי השימוש בקרקע החקלאית הנדונה על בסיס שיעור של 6% מערך הנכס. בית המשפט קובע כי פן לא ערך ניתוח השוואתי מעמיק לקביעת דמי השימוש ובמקום זאת הסתמך על שיעור שנקבע מראש מבלי לנסות לחשב אותו על סמך נתונים השוואתיים. קיים מאגר מספיק של דמי שימוש עבור קרקע חקלאית באזור ואף עבור הנכס הספציפי, אשר יכול היה לשמש בסיס להשוואה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות. פסק הדין הקודם פסק לתובע פיצוי על סמך חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת, שבית המשפט העליון לא אישר אותה, מה שהוביל לפתיחת התיק מחדש. בבחינה מחודשת קובע בית המשפט כי דמי השימוש הראויים בקרקע עומדים על 375 ₪ לדונם. לתקופה שבין 01/09/71 ועד 01/09/09 נקבע סך הפיצויים על 8,520,000 ₪, שהם פי שלושה מהסכום שנפסק בעבר, ותשלומים שנתיים עתידיים ייקבעו בשיעור החדש עם אפשרות לנתבע לשלם פיצוי מהוון חד פעמי עבור יתרת תקופת ההפקעה. בקשותיה העתידיות של התובעת לעדכון דמי השימוש ייבחנו בהתאם לתנאי השוק. סך ההוצאות שנפסקו לתובע, כולל שכר טרחת עורך דין, נקבע על 350,000 ₪, וכל פיצוי שתשלם המדינה יכלול מע"מ.