ת"א 8006-09-13

תקציר

בית משפט השלום בירושלים דן בבקשה להכיר בחסינותו של עובד ציבור, יו"ר הוועדה המקומית שערי תקווה, מפני תביעת פיצויים לפי חוק איסור לשון הרע. התובעים, חברי הוועדה המקומית, טענו כי הנתבע השמיץ אותם באמצעי פרסום שונים. בית המשפט בחן את הבקשה על פי הכללים המסדירים את חסינותם של עובדי ציבור המועסקים על ידי רשויות ציבוריות, המחייבים את בית המשפט לקבוע האם מתקיימים תנאי החסינות. בית המשפט מצא כי פרסומי הנתבע התייחסו לתפקידו השלטוני ונועדו ליידע את התושבים ולהשפיע על עמדת התובעים בנושא מקומי. באשר ליסוד הנפשי, קבע בית המשפט כי הפרסומים, אף היותם לשון הרע, לא הצביעו על כוונה לפגוע או על אדישות לאפשרות הפגיעה. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש להכיר בחסינות הנתבעת, חרף הליקויים הפרוצדורליים שנפלו בבקשה, והורה על החלפת שם התובעים בוועדה המקומית כנתבעת. ההחלטה לא הביעה כל דעה לגופה של תביעת לשון הרע או לנכונות עמדות הצדדים.