רע"א 7545/97

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הערעור ומחזק את החלטת הבורר לתקן פסק בוררות קודם. על פי חוק הבוררות הישראלי, בורר יכול לתקן את פסק הבוררות שלו אם נפלו בו טעויות סופר או השמטות או אם נפל בו פגם בעניין שאינו קשור לגוף הסכסוך. היקף סמכותו של בורר לתקן פסק בוררות רחב יותר מזה של סמכותו של בית משפט לתקן פסק דין. זאת כדי להבטיח שפסקי בוררות לא יבוטלו בקלות ולעודד פתרון סכסוכים באמצעות בוררות. במקרה דנן, תיקון פסק הבורר, שהעדיף את גרסת המשיב, התבסס על מספר אמירות שנאמרו בפסק הבוררות המקורי ושיקף את כוונתו האמיתית של הבורר. התיקון נועד להדגיש את כוונת הבורר, והיה במסגרת הסמכויות המוקנות בחוק. בית המשפט דחה גם את הבקשה לביטול התיקון, בהתאם לסמכות התיקון המשפטית של הבורר. משכך, בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקש חויב בהוצאות המשיב בסך 10,000 ₪.