ת"פ 40131/07

תקציר

התיק סובב סביב אירוע טרגי שהתרחש ביום 5.2.2007, כאשר הנאשם, בעת שנסע לאחור, פגע והרג את פאולה פאולינה לריה, הולכת רגל שחצתה את הכביש. התביעה האשימה תחילה את הנאשם בהריגה, אך בהמשך תיקנה את כתב האישום לגרימת מוות בנהיגה רשלנית. הנאשם הודה בעובדות והורשע בעבירה האחרונה. פסק הדין, שניתן ב-4 במאי 2009, הוא שיאו של תיק זה. בית המשפט, מתוך הכרה בטרגדיה הכפולה של אובדן חיי אדם ובהשפעה העמוקה על הנאשם, מתמודד עם יחסי הגומלין בין ענישה להרתעה. תוך הכרה באשמה המוסרית החמורה בתאונות מסוג זה, מכיר בית המשפט באופייה הבלתי מכוון של העבירה ובהשפעתה על חיי הנאשם. פסק הדין דן בקשיים המובנים בענישה בגין מעשים בלתי מכוונים ובפוטנציאל הפגיעה במשפחתו ובמעמדו הכלכלי של הנאשם. עם זאת, בית המשפט מדגיש את הצורך לקיים מדיניות ענישה מחמירה בתאונות דרכים קטלניות, ורואה בה גורם מרתיע ומשקף את הערך שהחברה מייחסת לחיי אדם. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי רשלנותה של הנתבעת אינה מהווה חריג המצדיק הקלה, נוכח אופיו המכוון של תמרונה לאחור ואי תצפית על הולך הרגל. גם הנסיבות האישיות, לרבות ההשפעה הנפשית על הנאשם, לא נחשבו חריגות דיין כדי לחרוג ממדיניות הענישה שנקבעה. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 28 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 10 חודשי מאסר בפועל והיתר על תנאי, 12 שנות פסילה מנהיגה ופיצוי כספי בסך 15 אלף שקל למשפחת הקורבן.