ת"א 7455-04-17

תקציר

בפסק הדין נקבע כי לשירלי הזכות להיות מועסקת בחברה החל מיולי 2016, וכי על החברה לפצות אותה על כך שלא העסיקה אותה בשיעור של 50% משכרם של שני עובדים אחרים, בשל חוסר ניסיונה. המשכורות ששולמו לעובדת חמישית, פנינה, משנת 2013 ואילך היוו דיבידנד מוסווה, והתובעים זכאים למחצית ממנו על פי צוואתו של מנחם, אביה של פנינה. עוד קבע בית הדין כי משנת 2016 ואילך שכרם של שלושה עובדים נוספים היה מופרז והיווה דיבידנד מוסווה למשקי הבית שלהם. התובעים לא קופחו מתשלום משכורות לבעלי המניות האחרים-דירקטורים בחברה בתקופה הרלוונטית. טענות התובעים בדבר מעילה בכספים מצמיגות וממחלקות אחרות נדחו, שכן התובעים לא הביאו ראיות מספיקות, וכן נקבע כי הנתבעים לא הסתירו כל מידע מהתובעים. לבסוף, קבע בית המשפט כי שני תשלומים מכספי החברה, הנוגעים לשני נכסים פרטיים של בעלי המניות, מהווים דיבידנד מוסווה לפנינה, והתובעים רשאים לכלול זאת בתביעתם נגדה בבית המשפט לענייני משפחה.