ת"פ 10549-06-15

תקציר

השופט עמית כהן נתן את הכרעת הדין על סמך הראיות והעדויות שהוצגו הן על ידי התביעה והן על ידי ההגנה. הנאשם, אסיר בכלא רמון, הורשע בעבירה החמורה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. העבירה התרחשה ב-23 בפברואר 2015, כאשר הנאשם, בצאתו מהכלא לבדיקה רפואית, דקר סוהר, חיים, בצווארו ובפניו באמצעות חפץ חד מוסתר וגרם לו לחבלות. התקיפה הייתה אכזרית ועלולה הייתה לגרום לסכנת חיים, אך למרבה המזל הפציעות שנגרמו לא היו חמורות. עם זאת, ההשפעה הרגשית על הקורבן הייתה משמעותית, גרמה לו לצלקות רגשיות והשפיעה על חיי החברה והעבודה שלו. השופט הדגיש את חומרת העבירה, והדגיש כי החברה מפקידה בידי הסוהרים את המשימה המסוכנת של ניהול עבריינים, ועל בית המשפט להגיב בחומרה כדי להגן עליהם. בהתחשב בערכים החברתיים הגבוהים שנפגעו ובמדיניות ההרתעה, קבע השופט כי טווח הענישה הראוי הוא בין 4 ל-8 שנות מאסר. בתמיכה בהחלטה זו הופנו פסיקות שונות, שרובן עסקו בתקיפות בין כותלי הכלא ונגד עובדי ציבור, שהעונשים עליהן נעו בין 3 ל-7 שנים. לאחר שקילת הנסיבות, קיבל השופט את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, אשר נפל במתחם הענישה המתאים. בהתחשב בעברו הפלילי הקודם של הנאשם, חומרת העבירה והודאתו באשמה, גזר השופט על הנאשם 5 שנות מאסר, שירוצו ברצף עם כל עונש אחר שהוא מרצה. בנוסף, השופט הורה לנאשם לשלם לנפגע פיצוי בסך 25 אלף שקל. גזר הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.