ת"א 24498-09-11

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את בקשת הנתבעים לדחות את התביעה נגדם על הסף, או לחילופין לעכב את ההליכים לאור סעיף סמכות שיפוט זרה בהסכם. התובעים, אב ובתו, השקיעו את חסכונותיהם אצל הנתבעים לצורכי השקעה, אך בהמשך טענו כי מצגי הנתבעים בנוגע להשקעה היו שקריים. הנתבעים טענו כי סעיף שיפוט ייחודי בהסכם המינוי עליו חתמה הבת מעניק סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט באיי הבתולה הבריטיים. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסעיף אינו מחייב את האב, שלא חתם על ההסכם, וכי הוא אינו ברור או מפורש דיו כדי לחייב גם את הבת. יתר על כן, מכיוון שכל הצדדים הם ישראלים, ניהול המשפט בתחום שיפוט זר יגרום לסיבוכים מיותרים. עוד ציין בית המשפט כי הימנעותם של הנתבעים מלהפנות את תשומת לבם של התובעים לתניית סמכות השיפוט הזרה ולאופי השקעתם עלולה להיחשב כהטעיה או חוסר תום לב. לפיכך, הבקשה לדחייה או להקפאת הליכים נדחתה, והנתבעים חויבו לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.