ת"א 6046/04

תקציר

התובע במקרה זה תבע פיצויים בגין פציעות שנגרמו לו בנפילה ממרפסת. התובע טען כי התאונה אירעה בשל גובהו הנמוך של מעקה המרפסת, שהיה מתחת לגובה הסטנדרטי. הנתבעים כללו את בעל המרפסת, עירייה שהזמינה תיקונים בבניין והחברה שביצעה את התיקונים הללו. השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. לגופו של עניין, התובע לא סיפק הסבר קוהרנטי ועקבי לאופן התרחשות התאונה. העד היחיד לאירוע מלבד התובע ראה רק את הנפילה עצמה ולא את נסיבותיה. השופטת קיבלה את טענת ההגנה כי גרסאותיה השונות של התובעת לתאונה אינן קוהרנטיות וחסרות הסבר מניח את הדעת. יתר על כן, השופט מצא כי התובע לא ביסס קשר סיבתי בין התאונה לבין פגיעתו במאזן הסתברויות. חוות הדעת הרפואיות שהוצגו על ידי ההגנה הצביעו על כך שמחלת הנפש של התובע נגרמה ככל הנראה משילוב של גורמים הכוללים גנטיקה, בעיות פסיכו-סוציאליות ושימוש בסמים, ולא מהתאונה. השופט מצא חוות דעת אלה משכנעות יותר מאלו שהציג התובע. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח כי התאונה התרחשה כפי שתיאר או כי פציעותיו נגרמו כתוצאה ממעשי הנתבעים. לפיכך, התביעה לפיצויים נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.