ב"ש 275/80

תקציר

בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המערער עד תום ההליכים באשמת פריצה וגניבה. ההחלטה התבססה על סיכויים טובים להרשעה בשל החלת הכלל של "החזקה תכופה" והודעתו של נאשם אחר במשטרה, כמו גם חומרת העבירה. בית המשפט העליון קבע כי בשלב זה יש להתעלם מהודעתו של הנאשם השני כראיה שמיעה. עם זאת, היא אישרה את תחולתו של כלל "ההחזקה התכופה", נוכח הזמן הקצר שחלף מאז ביצוע העבירה והחזקת הרכוש הגנוב על ידי המערער. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסברו של המערער להימצאותו ברכב אינו בלתי מתקבל על הדעת ואין לבטלו בשלב מוקדם זה. תוך הכרה בחומרתן של עבירות פריצה, הדגיש בית המשפט כי חומרתן לבדה אינה תמיד מצדיקה הארכת מעצר. בהתחשב בהסברו של המערער, בעברו הפלילי הנקי יחסית ובהיעדר סיכון בריחה, קיבל בית המשפט העליון את הערעור והורה על שחרורו בערבות עד למשפט. החלטה זו התקבלה מבלי לפגוע בתוצאות המשפט לגופו של עניין.