ע"א 1053/08

תקציר

פסק הדין מקבל את תביעת המשיב, משרד עורכי דין, לשכר טרחת עו"ד שהמערערים חייבים בו, ומורה למערערים לשלם את מלוא הסכום הנתבע בסך 143,089 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.2.02, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין. סכום זה הוא תוצאה של שירותים משפטיים שונים שניתנו למערערים לאורך השנים, לרבות ייצוג בתיקי בית משפט, משא ומתן וייעוץ משפטי כללי. המערערים טענו כי כבר שילמו חלק ניכר משכר הטרחה וחלקו על יתרת הסכום שתבע המשיב. עוד טענו כי יש להחיל את תקופת ההתיישנות במקרה זה. עם זאת, בית משפט קמא פסק לטובת המשיב, וקבע כי הגנתם של המערערים לא הייתה משכנעת וכי עדויותיהם אינן אמינות. השופטת קיבלה את טענות המשיב כי שכר הטרחה שנגבה הוסכם וכי המערערים היו מודעים לו והסכימו לשלמם. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי עדותו של המשיב מהימנה, בעוד שגרסאות המערערים סותרות. המערערים ערערו על ההחלטה, אך ערכאת הערעור אישרה את פסק הדין, ולא מצאה עילה להתערב בממצאיו העובדתיים ובהערכות המהימנות של בית משפט קמא. ערכאת הערעור אף הסכימה עם נימוקיו של בית משפט קמא בדבר חישוב שכר הטרחה וההמרה מדולרים לשקלים, שכן התביעה הוגשה במקור בשקלים. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בנוסף לסכום שנפסק קודם לכן.