ע"ע 9137-09-17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין קודם. התביעה המקורית הוגשה על ידי עובד נגד מעסיקו לשעבר, מועדון לילה, ומנהלו ובעל המניות היחיד בו, המשיב. התביעה טענה להפרות שונות של דיני העבודה, לרבות שכר שלא שולם, שעות נוספות ותנאים סוציאליים, ותבעה תשלום בסך 447,291 שקל. בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה נגד המשיב בקובעו כי אין עילה להרים את מסך ההתאגדות ולייחס לו את חובות החברה. המבקשת, שהיא העובדת, ערערה על החלטת בית הדין האזורי וביקשה עיכוב ביצוע, אשר נדחתה על ידי בית המשפט. הבקשה לעיכוב ביצוע התבססה על סיכויי ההצלחה הגבוהים בערעור ועל פוטנציאל הפגיעה במצבו הכלכלי של המבקש אם הביצוע לא יעוכב. המבקש טען כי המשיב הוציא תלושי שכר פיקטיביים, לא העביר הפרשות לפנסיה וביצע מעשים בלתי חוקיים אחרים, לרבות עבירות פליליות. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענותיו של המבקש אינן נתמכות די הצורך בראיות. זאת ועוד, בית המשפט לא שוכנע כי יש צורך לעכב את ביצוע פסק הדין הקודם, מה גם שהמבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לחוסר יכולתם לפרוע את ההוצאות שנגבו מהם. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה. בית המשפט גם בחר שלא לפסוק הוצאות נוספות למי מהצדדים. החלטה זו התקבלה בהיעדר שני הצדדים, וכעת יעבור התיק לשלב הערעור.