עת"מ 9213-01-22

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה לגופה. הוא קובע כי העותרת, שעברה שני גיור, שהתה כדין בישראל במהלך גיורה השני עם אשרת ב/1, שאושרה אף היא על ידי בית הדין האזורי בתל אביב. החלטה זו הייתה צריכה להתקבל על ידי הרשות, שכן היא מצמצמת משמעותית את האפשרות לנצל את הליך הגיור. בית המשפט נוזף ברשות על התנהלותה הבלתי ראויה, הבלתי סבירה והבלתי הוגנת בטיפול בעניינו של העותר ועל התעלמות מהחלטות קודמות של בית המשפט. הרשות קיבלה ארבע החלטות מהותיות לאורך כל ההליך, האחרונה שבהן טענה כי לבית המשפט אין סמכות, היא מהווה ביזיון בית המשפט ומתעלמת ממתווה הפשרה. בית המשפט מדגיש את חובת ההגינות המינהלית ואת החובה לכבד את החלטותיו. מאחר והעותרת עומדת בתנאים לקבלת מעמד מכוח חוק השבות, על הרשות להעניק לה אזרחות ישראלית, לכל המאוחר עד ליום 2.4.2023. בנוסף, הרשות תישא בהוצאות העותר ובשכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 30,000 ₪ בשל התנהלותה. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ונכנס לתוקף באופן מיידי, למרות שניתן בראש חודש א' בניסן תשנ"ג.